דברים שאי אפשר לשמוע / בבית הכנסת יד הגיבורים (שני שירים)

דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ

כָּל הַלַּיְלָה אָמַרְתְּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ
וְסוֹפָם שֶׁנִּשְׁמְעוּ כִּלְחִישַׁת מוֹתֵךְ,
קוֹל שׁוֹפָר מִתְפַּקֵּעַ מִתְּעֻזָּתוֹ
כְּהִתְפַּקְּעוּת עַצְמוֹתַיִךְ מִתּוֹךְ גּוּפֵךְ.
כְּהִתְפַּקְּעוּת הָעוֹלָם מִתּוֹךְ בּוֹרְאוֹ.

אַף אֶחָד לֹא יַאֲמִין לָךְ אֵיךְ שָׁקַעְתְּ
בְּלִי לַהֲגוֹת מִלּוֹת רַחֲמִים,
נִמְנַעְתְּ מֵהֶן בְּסֵתֶר שֵׂעָר
מֻטֶּלֶת בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל אֲגַם
מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ.
לֹא מַשְׁגִּיחָה בִּטְבִיעָתֵךְ.

אֵינֶנִּי מַאֲמִין לָךְ.
אֲפִלּוּ עַכְשָׁו שֶׁקְּטֹרֶת הַדִּין עוֹלָה מִכִּלְיוֹנֵךְ
(רְאָיָה נִצַּחַת כַּמָּה דִּינָא קַשְׁיָא יֵשׁ בְּחַיֵּינוּ)
אֵינֶנִּי מַאֲמִין וְבְּיָדִי הוֹכָחוֹת:
קִיּוּמֵךְ נָמוֹג מִזְּמַן כְּשֶׁהָלַכְתְּ לְבַדֵּךְ בַּשֶּׁלֶג
לֹא הָיָה אִישׁ שֶׁרָאָה אוֹתָךְ וְלֹא רָעַד
כְּשֶׁמּוּלוֹ רָקְדָה שִׂמְלָה לְלֹא גּוּף.

מִי הָאִשָּׁה שֶׁטָּבְעָה מִמִּלּוֹתֶיהָ
בְּבָקְרוֹ שֶׁל לַיְלָה נְטוּל רַחֲמִים
בְּטַבּוּרוֹ שֶׁל אֲגַם מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ?

וַדַּאי לֹא אַתְּ.
וַדַּאי אַתְּ יוֹדַעַת מֵהֵיכָן
הִגִּיעָה אַחֶרֶת.

[התפרסם בכתב העת 'שבו' גיליון 25]

 .

[שיר מתוך המחזור 'דיוקן משפחתי חדש']

בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יָד הַגִּבּוֹרִים
א
טַלִּית אָבִי בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים מְכַסָּה אֶת רֹאשִׁי,
פֶּלֶג גּוּפִי הָעֶלְיוֹן מִתְחַלֵּק בָּהּ עִם גּוּפוֹ.

אָנוּ שָׁוִים בִּגְבָהֵינוּ אַךְ רֹאשִׁי מִתְכּוֹפֵף תַּחַת כַּפָּיו
שֶׁאֵיטִיב לְשָׁמְעוֹ חוֹזֵר לְאַט עַל הַבְּרָכוֹת
מְכַוֵּן אוֹתָן לְגָבְהִי, לְצֶבַע עֵינַי,
לְחֻלְצַת הַפַּסִּים הַכְּחֻלָּה שֶׁלְּעוֹרִי.

הֶבֶל הַבֹּקֶר יוֹצֵא מִפִּיו עִם רֵיחַ הַקָּפֶה
וּכְמוֹ הַבְּרָכוֹת –
הַכֹּל נִסְפָּג בַּבַּד.
ב
אָבִי קוֹנֶה לִי עֲלִיּוֹת לַתּוֹרָה,
גַּם זוֹ דַּרְכּוֹ לְהַרְאוֹת אַהֲבָה.

שׁוֹכֵחַ כַּמָּה אֲנִי יָרֵא מִסֵּפֶר
פָּתוּחַ תַּחַת אוֹר הַנִּבְרָשׁוֹת.

כְּשֶׁשְּׁמִי נִקְרָא לַעֲלוֹת "בְּכָבוֹד"
אֲנִי מוֹרִיד כּוֹסִית קְטַנָּה שֶׁל עַרַק
מְיַשֵּׁר טַלִּיתִי עַל מַדְרֵגוֹת הַבָּמָה.

.

[התפרסם בכתב העת כתובת גיליון  5]