ספינה באוויר – Other Lives & Sigur Ros

הבהרה קטנה:

פעם, באיחור של שש עונות שידור, שח מנשה נוי ליצחק לאור אודות סדרה אחת, "הסופרנוס" שמה. לאור הנרגש צפה וכתב רשימה משעשעת אודות תגליתו ב"הארץ" – כאילו לא הייתה אותה התגלית אחת הסדרות המכוננות של העשור האחרון.

לא שאני משווה, אבל בפער שבין כתיבת הרשימה עלOther Lives לבין פרסומה, הלהקה כבר הספיקה לצבור דיבור חזק, גם בישראל (הרבה בזכות גיאחה היקר בעל העונג שבת). אנא קחו אותי בפרופורציות הנכונות.

(התפרסם במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון' 3/8/2012)

לפעמים, כשנשאר לו קצת זמן, אופיר טושה גפלה שואל מה אנחנו שומעים עכשיו. אנחנו אמנם כותבים בסדנה הזאת ב"סם שפיגל", אבל המוזיקה מופיעה כל הזמן – בתרגילים, בדוגמאות, ברקע. זה לא מפתיע; מי שקרא את הספרים של טושה גפלה יודע שמוזיקה היא האובססיה האמיתית שלו. כשהוא שואל, הוא באמת רעב לשמוע ולשתף צלילים חדשים.

"אתם חייבים לשמוע את זה" הוא משפט שכיח אצל נרקומנים מוזיקליים מהסוג הזה. לפעמים הם יוצאים מגדרם ובתנועות ידיים נלהבות מוסיפים "ממש ממש", לפעמים הם חורצים את מצחם בקו מתפתל כשאתה מצהיר שאף פעם לא שמעת את השם. הרבה פעמים אתה שומע "את זה" ומבין שלא חסרת בעולמך כלום גם בלי הלהקה האקספרימנטאלית מניוקאסל.

ה"אתם חייבים לשמוע את זה" האחרון נקרא בשם Other Lives  – הרכב אמריקני די מצליח שלא קיבל עדיין את מנת החשיפה שתהפוך אותו לשם מוכר בכל אייפון בישראל. אני מסתובב איתם כבר כמה חודשים במערכת ועכשיו, כמו בחבילה עוברת בגן, רוצה לגלגל את ההמלצה הזאת של טושה גפלה אליכם. העולם אמנם יהיה אותו עולם אחרי שתשמעו את ההרכב הנפלא הזה, אבל נדמה לי שהפעם  מדובר ב"את זה" קומוניקטיבי ויפה במיוחד.

Other Lives מורכבת מחמישה חברים שמגיעים מסטילווטר, אוקלהומה. הם מנגנים ביחד מאז שנת 2004 והוציאו בהתחלה כמה דברים קטנים. אלבום הבכורה שלהם (שנקרא גם הוא Other Lives) הגיח לעולם ב-2009 ויצר סביבם דיבור חזק, וזה התגבר עוד יותר אחרי האלבום השני, Tamer Animals, שיצא בשנה שעברה.

אותי הם לוקחים רחוק לדרכים. מין פסקול מוזיקלי של נסיעות ליליות ארוכות אל מקום שמוכרים בו גאולה מתחת לגשר לא מסומן שאף פעם לא נמצא. אבל בניגוד לחשודים המיידיים של בני לוויה מוזיקליים שכאלה, שמתבססים על מינימליזם סגנוני שנרקח בעסקה שנעשתה עם השטן (איפשהו אחרי לואיזיאנה, על כביש 61), הכוח הגדול של Other Lives נמצא בתזמור.

כלי נשיפה, צ'לו, אורגן, תופים, פסנתר, מצלתיים, גיטרות, כינור וקולות שמימיים הופכים שכבות שכבות של עושר צלילי, הרמוני, עם הרבה הפתעות ונגיעות עדינות של גיטרה. אם אתם שומעים, קחו בבקשה אוזניות טובות, זה יגביר את החוויה.

לג'סי טביש, סולן הלהקה, יש קול יפה ורגיש והטקסטים שבפיו הם, בסך הכול, די פשוטים. מין הרהורים אקזיסטנציאליסטים, נוגים ולא מחייבים. חלק גדול מהשירים מגובים בקליפים יפהפיים (שימו לב במיוחד לקליפ של For 12) שכדאי לראות. העושר המהוקצע הזה הפך אותם לשימושיים במיוחד בתור סאונד-טרקים בסדרות טלוויזיה ויכול להיות שתזהו בדיעבד שיר או שניים משם.

הרבה שמות נזרקים לאוויר אחרי ששומעים את Other Lives, רובם בגזרת הלהקות שאוהבים לאהוב: נשיונל (The National), אינטרפול (Interpol), מידלייק (Midlake), פליט פוקסס (Fleet Foxes), בון איבר (Bon Iver) וכמובן רדיוהד,  ש-Other Lives לא רק מתכתבים איתם בשירים, אלא גם שימשו להקת החימום שלהם בסיבוב ההופעות האחרון בצפון אמריקה.

רדיוהד, חבורת אנשים שיודעת לזהות דברים טובים בזמן הנכון, מובילים אותנו לעוד הרכב ששימש אותם כמופע חימום בעבר (אי שם בסיבוב של שנת 2000) ושגם את הרשימו שלו ניתן לאתר בקלות במוזיקה של Other Lives. אבל בניגוד לחברה מאוקלהומה, את Sigur Ros (סיגור רוס) – כוכב הצפון הבוהק מריקיאוויק, איסלנד – כבר לא צריך להציג ביותר מדי הקדמות.

יצא לי לא פעם לכתוב כאן על סיגור רוס, להקה שיצרה את הצלילים שנצרבו אצלי הכי עמוק בשנים האחרונות. Valtari, האלבום החדש שהם מוציאים אחרי הפסקה של ארבע שנים (יונסי, סולן הלהקה, הספיק בינתיים כמה פרויקטים מעניינים לבד), לא שונה מהותית מהחומרים הרגילים שלהם. הוא אמנם רוגע יותר ונדמה שהם נמנעו הפעם מליצור קתרזיסים או שיאים רגשיים (למעט ב-Varúð), אבל הרצועות הארוכות, החלומיות והממסטלות עדיין שם.

גם אצלם, כמו תמיד, כדאי להציץ בקלפים שאוגדו הפעם תחת פרויקט קולנועי של תריסר במאים (בהם גם הישראלית עלמה הראל) שלקחו את שירי האלבום למקומות החופשיים שלהם. זה לא אחד האלבומים הגדולים של הלהקה, ולמי שרוצה להתחיל את המסע אל מדרונות הר הגעש שלהם לא מומלץ להתחיל דווקא מכאן, אבל גם ביום בינוני הם מצליחים להקסים כמו – ובכן, לכתוב על המוזיקה של סיגור רוס זאת סדנת הדימויים הגדולה ביותר, אז אולי נסתפק בדימוי שנמצא על עטיפת האלבום – ספינה השטה באוויר בתוך עולם דהוי ומוכתם.

• עוד על סיגור רוס בפוסט "על מדרונות הר הגעש"