עד העונג הבא – על "שירים משומשים" פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטס

[אז משבוע שעבר הכתבות שלי מתפרסמות גם במעריב, במוסף חדש בשם "ערב שבת" (שבינתיים מצורף רק למנויי מעריב) – סוג של וריאציה על "מוסף שבת" של מקור ראשון,  גם הוא בעריכת אלחנן ניר. דוגמא לאיך זה נראה שם אפשר לראות כאן למטה. בינתיים רק נבהיר שהטור של השבוע – אודות ה"עונג שבת" – מיועד בעיקרו לקוראי הפרינט. אני מניח שמי שהגיע לכאן כבר מכיר ואוהב ושמע. 

וגם פתאום נזכרתי שסבא רבה שלי, שמעון (סם) בלום, הפעיל מין "עונג שבת" תרבותי יחד עם  חיים נחמן ביאליק, אי שם בשנות העשרים של תל אביב. שבת שלום]

שירים משומשים – פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטס. להאזנה לחצו על התמונה

מאז 2004, גיא חג'ג' (גַיאְחָה) עושה עונג שבת. באסוציאציות הישיבתיות שלי, "עונג שבת" מתקשר לשולחנות פורמייקה ערוכים במפות ניילון שקופות בערבי שבתות בישיבה, ועליהם פיצוחים, אלכוהול רע, וכמות בלתי נתפסת של ברכונים וזמירונים שמנוניים. אבל בעולם של גיאחה, העונג בא בדמותו של פוסט ארוך מאוד המתפרסם באתר הנושא את אותו השם אחת לשבוע. הפוסט הזה מרכז כמה עשרות אייטמים ולינקים נבחרים לדברים הטובים שמסתובבים ברשת. יש שם הרבה מוזיקה (אבל לא רק), ומי שהתוודע פעם לעונג מכיר את התחושה הנהדרת הזאת, שסלקטור עם טעם טוב כבר עשה לך את העבודה הקשה, לך נשאר רק ללחוץ ולהתענג.

כחלק מפעילות האתר, יוצאים לאוויר הסמיך של הרשת גם פרויקטים שונים, האחרון שבהם הוא אלבום המחווה "שירים משומשים – פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטס" (זה פרויקט המחווה השני של העונג, קדם לו אלבום משירי לאונרד כהן בעברית שנקרא "שיר זר"): פרשנות ל-22 שירים של ווייטס מאת מיטב האומנים של סצנת האינדי הישראלית, משמות מוכרים כמו איה כורם, יהוא ירון ושליה פרבר ועד אורן ראב וטליה אליאב הצעירה והמבטיחה.

טום ווייטס, הכובען המוכשר שמגדל חולדה צרודה וצווחנית במיתרי הקול שלו, התחיל את הקריירה דווקא עם קול נעים למדי ב-"Closing time" (1973), אלבום נהדר שהציג לעולם את "הטרובדור השיכור, נווד הבארים הרומנטי" כפי שמגדיר אותו גיאחה, שגם מודה בפתח הדבר לפרויקט שאף פעם לא היה "מעריץ פנאטי" של ווייטס, ושרק בשנים האחרונות התחיל לצלול מעבר לאלבום הביכורים.

וייטס הפך עם השנים לאחד האומנים המגוונים ביותר במוזיקה האמריקאית, ושחרר שורה של אלבומים ניסיוניים מאז שנות השמונים. "מוזיקאי למוזיקאים", מספר סיפורים משופשף עם הומור שחור וערמת בדלי סיגריות, מין צ'רלס בוקובסקי עם פסנתר, שנע מחומרים אקספרימנטלים לגמרי לפולק, בלוז וג'אז (ובמקביל גם פיתח קרירה משונה כשחקן;  תראו אותו משחק את קנלר בWristcutters: A Love Story, העיבוד האמריקאי לספרו של אתגר קרת "הקייטנה של קנלר").

הרעיון ל"שירים משומשים" התחיל משיחת טלפון של גיאחה עם עידן אלתרמן, ומסתובב לו רשמית מאז סוף 2009 – אז עוד דובר על הוצאת האלבום בפורמט של דיסק פיזי. מאז קיימה החבורה כמה הופעות מהשירים, התגברה על בלגאן זכויות היוצרים והבירוקרטיה, ובעזרת תרומת כסף של הקהילה שהתפתחה סביב העונג, הפרויקט יוצא עכשיו כאלבום חינמי וחופשי להורדה באינטרנט בלבד.

"שירים משומשים" הוא "אלבום מחווה" ולא "אלבום קאברים", מכיוון שהנוסח העברי והעצמאי שמביאים היוצרים לשירים, הוא פעמים רבות רק פלטפורמה לצאת ממנה אל עבר מקום חדש לגמרי. יש, כמובן, גם כמה חידושים "רגילים" פחות או יותר, אבל לפחות פעמיים תתקשו ממש לזהות את השיר המקורי. יחד עם הדיאלוג המיידי שיוצרים קישורי ה- YouTube לביצועים האורגינאליים של ווייטס (שמוצמדים לכל שיר בחוברת הדיגיטלית של האלבום) נוצר פינג פונג מרתק לשמיעה.

החומרים של וייטס הם ההארד-קור של התרבות האמריקאית, ורוב האומנים באלבום התמודדו עם העניין בגיור לחומרא: בולטימור הופכת לבאר שבע (ירון בן עמי ונועה גולנדסקי ב"כפיים"), " hot meal on your table" הופכת ל"סיר עם טשולנט" (נועה גולנדסקי ועוזי פיינרמן ב"חכה לבוא אתמול") ו"ביג אין ג'אפאן" מוחלף  ב"גדול ביוון". לא כל הביצועים מבריקים, אבל שמעו נא את דיוויד בלאו מבצע (בנוסח עברי נהדר) את "מרתה", שיר אהבה מיוחד על אדם מבוגר שמתקשר לאהבתו הלא ממומשת מלפני ארבעים שנה, את טליה פרי בביצוע נוגע ל"כלבי הגשם" ("Rain dogs") שמזכיר קצת את "רחוב הנשמות הטהורות", את זאב טנא ב"הדבר הזה" ("That feel")  וכמובן את יהוא ירון עושה את "עפר באדמה" ("Dirt in the ground"), תיאטרון צללים בתוך כדור בדולח שבור.

הייתי רוצה לצטט לכם את כל פתח הדבר הנהדר שכתב גיאחה (תקראו אותו באתר), אבל נסתפק כאן בהערה מדויקת אחת: וויטס הואשם תדיר על ידי מבקרים שפקפקו במקוריות שלו, הם טענו שהוא לוקח מאחרים ורוקח מהדברים שהוא לוקח פרפראזה וחיקויים. "המבקרים האלה, בדיוק מפני שהם צודקים, פספסו משהו מהותי" כותב שם גיאחה, "ווייטס הוא לא סתם עוד זמר יוצר, הוא מוזיאון חי להיסטוריה של המוזיקה הפופולרית, בדיוק כמו שטרנטינו הוא מוזיאון חי להיסטוריה של הקולנוע הפופולרי. שניהם לא מפחדים לשאול, לגנוב ולעבד מחדש רעיונות, מהלכים וגישות אסתטיות וסגנוניות. הם עושים זאת במודע, והם מבצעים פעולה אמנותית כפולה: הם יוצרים משהו חדש, לגמרי שלהם, והם מביאים את האמנות הישנה, המוזרה, שלרוב זוכה להתעלמות או לבוז, אל מרכז הבמה. הם מכבדים אותה, מפיצים אותה, מחיים אותה בדרכם". כמוהו, גם האוסף הזה מבצע את הפעולה הטום ווייטסית: אומנים לוקחים משהו מווייטס והפכים אותו לדבר חדש שהוא לגמרי שלהם.  כך גם שם האלבום, שמתייחס לשם האירוני שנתן וייטס לאלבום המיטב שביקשה להוציא לו חברת התקליטים ("Used Songs 1973-1980"),  שירים יד שנייה זה הדבר האמיתי.

צלול - עמיחי חסון, מוסף ערב שבת של מעריב 05/04/2013

פורסם במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון' ובמוסף 'ערב שבת' של 'מעריב' ‏05/04/2013
(במסגרת הטור צלול – עמיחי חסון)

מודעות פרסומת

3 Responses to “עד העונג הבא – על "שירים משומשים" פרשנויות בעברית לשירי טום ווייטס”


  1. 1 כרמל 05/04/2013 ב- 14:46

    לא רע בכלל

  2. 2 פאני רוטנברג 02/06/2013 ב- 12:26

    מעניין מאוד סוחף בזמן הקריאה
    אשמח לביקור בתאר שלי http://newlovesongs.net/ בו שירי אהבה מלווים את המנגינה.
    תודה מראש.


  1. 1 יהוא ירון והגעגוע – ראיון לרגל צאת האלבום החדש | עמיחי חסון | תת מודע זמני טראקבאק על 26/07/2013 ב- 10:27

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות במייל

הצטרפו אל 211 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון

עמודים

Follow me on Twitter


%d בלוגרים אהבו את זה: