נְסִיעָה

הֵם הָיוּ מַשְׁכִּיחִים אוֹתְךָ בְּגִתּוֹת הָעֲנָבִים בַּכְּפָרִים
הָעֲרָבִים הָאֵלֶּה שֶׁאָנוּ חוֹלְפִים בְּמֶרְכָּזָם בִּנְסִיעָה מוּאֶצֶת
שֶׁלֹּא לַחְטֹף אֶבֶן, וְהַפִּתּוּי הַזֶּה לַעֲצֹר וְלָלֶכֶת
בַּשְּׁבִיל שֶׁיּוֹצֵא מֵהָאִטְלִיז אֶל הַמַּעֲיָן
(וּכְבָר הָיִיתָ בּוֹ עִם קַסְדָּה וְנֶשֶׁק וְרֵיחַ תַּבְלִין
שֶׁהוֹצִיא אוֹתְךָ מִדַּעַתְךָ – אֲבָל לֹא כָּךְ אַתָּה רוֹצֶה)
וְאֵיךְ מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן בְּעֶזְרַת הַפַּחַד, וְעוֹד מְעַט יוֹצְאִים מֵהַצִּיר
וְאֶפְשָׁר לְהַרְפּוֹת קְצָת, לַחְשֹׁב אֵיךְ הָיוּ מַשְׁאִירִים אוֹתְךָ בַּטֶּרָסוֹת
לֵילוֹת שְׁלֵמִים בְּקַיִץ קָרִיר וְדוֹקֵר, חֻלְצָה קַלָּה מְפֻסְפֶּסֶת,
אֶצְבַּע חֲשִׁישׁ, שְׁתִיקָה מוּפֶרֶת בְּיִלְלוֹת תַּנִּים.

אַתָּה מִתְיַדֵּד עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁלְּךָ בָּאוֹטוֹ, מִתְאַמֵּץ לֶאֱהֹב אוֹתָם,
פּוֹרֵק וּמַעֲלֶה בִּטְרֶמְפִּיָאדוֹת שֶׁקֻּבִּיּוֹת בֶּטוֹן מוּטָלוֹת לְרַגְלֵיהֶן
כְּתַכְשִׁיט מְגֻשָּׁם עַל צַוַּאר אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת.
אִלּוּ רַק יָדְעוּ כַּמָּה אַתָּה קָרוֹב לְהַנִּיחַ
טַבַּעַת בְּכָל אֶצְבַּע, לְרַשְׁרֵשׁ עַל הַהֶגֶה
מִקְצַב טִפְטוּף קָרֵב וּבָא
לְהַזְמִין מַבּוּל עַל הָאָרֶץ,
אִלּוּ רַק יָדְעוּ אוּלַי הָיוּ בּוֹרְחִים
מְשַׁחְרְרִים חֲגוֹרוֹת, מַפְסִיקִים לִדְחֹס פַּרְצוּפִים קְשׁוּחִים
מְעִזִּים לִרְאוֹת גַּם צִיצִיּוֹת שֶׁלְּךָ הַמִּתְבַּדְּרוֹת בְּרוּחַ הַחַלּוֹן
שֶׁנִּפְתָּח לְעֵת עֶרֶב, וּתְכֵלֶת מֻטֶּלֶת בָּהֶן
כְּרוֹצָה לְהַגִּיד מִלּוֹת חֶמְלָה

וְאַתָּה יוֹדֵעַ מָתַי תֵּעָלֵם לְתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה.

(דרום הר חברון, קיץ תש"ע)
* פורסם במוסף 'תרבות וספרות' של 'הארץ' ‏יום שישי 23 ספטמבר 2011

לא רָחוֹק מִנְּהַר הַסֵּין

צָרִיךְ רַק לַחְסֹם אֶת הַגֶּשֶׁר. בְּטֶרֶם יָבוֹאוּ זָרִים
לִנְפֹּש בְּנַהֲרוֹתֵינוּ, בְּטֶרֶם נֹאבַד בְּיַעַר הַקִּירוֹת.
אָמְרוּ תָּבִיא נֶשֶׁק
לָשׁוֹן מֻשְׁחֶזֶת שִׁנַּיִם בְּרִיאוֹת
לִלְעֹס יְסוֹדוֹת שְׁעָרִים לִנְשֹׁךְ צַוָּאר צַר.
הֵבֵאתִי עַצְמִי לִפְנוֹת עֶרֶב לַמָּקוֹם
הַמֻּסְכָּם בְּסִימָנִים רַק בֵּינֵינוּ

אֲבָל הָיוּ שָׁם כֻּלָּם

נַגָּד עִוֵּר חִלֵּק שְׂמִיכוֹת,
לֶחֶם וּמַיִם בְּטַעַם פְּלָדָה
לֹא אָמְרוּ שֶׁאָסוּר לְעַשֵּׁן אָז לֹא יָכֹלְתִּי לָדַעַת
שֶׁאֶשְׂרֹף אֶת הָעֵמֶק בַּבְּדָל שֶׁמָּעַכְתִּי
תַּחַת סוּלְיַת נַעֲלֵי הַקְּרָב
שֶׁלְּבַסּוֹף אֶהְיֶה חוֹסֵם הַגֶּשֶׁר
שׁוֹבֵר הַקִּירוֹת
שֶׁאֶרְקֹד כְּפֶרֶא שֶׁשָּׁב אֶל הַחֹפֶשׁ
וַאֲשַׁמֵּן שִׁנַּי בַּיַּיִן הַטּוֹב.

עַכְשָׁו אֲנִי בִּשְׁדוֹת זָרִים מִתְבּוֹנֵן בִּשְׁדֵי אִשָּׁה
מְפֻסֶּלֶת, מִזְרֶקֶת מַיִם אֱנוֹשִׁית מִפִּטְמוֹתֶיהָ
בְּגַן יָרָק גָּדוֹל
זָרִים נוֹפְשִׁים בַּנְּהָרוֹת, נִסְגָּרִים בַּחֶדֶר
תַּחַת הַפּוּךְ הַטֶּלֶוִיזְיוֹת מֻחְרָשׁוֹת,
אַף אֶחָד לֹא סִפֵּר לָהֶם
שֶׁשָּׂרַפְתִּי הַכֹּל.

(פריז, קיץ תשס"ח)

פורסם ב'משיב הרוח' גליון כ"ט

 

וגם הזמנה: ביום שישי הקרוב (24 דצמבר) אני מנחה את ה"שישירה" במסגרת פסטיבל ימי אהבה לשירה של "משיב הרוח", חצר מוזיאון הטבע (המושבה הגרמנית) רחוב מוהליבר 6 ירושלים (מפה) / התוכניה המלאה של הפסטיבל באתר "משיב הרוח"(יש הרבה דברים מעניינים)