על אודות

(צילום: תומר אפלבאום, עיתון "הארץ")

עמיחי חסון (יליד 87', רמת גן) נשוי למרים, אבא של נהוראי, איתי ועלמא. גר בירושלים. עובד היום כאוצר הגלריה לאומנות ומנהל אמנותי בבית אבי חי.

למדתי תורה בישיבת ההסדר בעתניאל וקולנוע בבית הספר "סם שפיגל" לקולנוע וטלוויזיה בירושלים, ובהמשך הייתי עמית במכון מנדל למנהיגות ועמית מחקר במכון ון ליר.

פרסמתי שלושה ספרי שירה:  "מדבר עם הבית" (עורך: דוד וינפלד, הוצאת "אבן חושן" ו"קסת", 2015. מזוכי פרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם לשנת התשע"ה), "בלי מה" (עורכת: ליאת קפלן, סדרת "כבר" לשירה, הוצאת "מוסד ביאליק", 2018, הספר זכה בפרס השירה העברית על שם ד"ר גרדנר סימון מטעם רעיית הנשיא) ו"שירים על סף" (עורכת: ליאת קפלן, סדרת "כבר" לשירה, הוצאת "מוסד ביאליק", 2022) .

ביימתי כמה סרטים קצרים (תיעודים ועלילתיים) ואת הסרט התיעודי "ישורון: 6 פרקי אבות" על המשורר אבות ישורון (במסגרת מיזם "העברים" ו"כאן 11", הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב 2018). כתבתי תסריטאים לסדרות הטלוויזיה "כיפת ברזל" (קשת 12) ו"המנצח" (yes) ובעבר לימדתי תסריטאות בבית הספר הגבוה לאמנויות המילה.

מאז 2017 אני משדר מדי יום שישי  עם יאיר אסולין את פודקאסט "התבודדות" ברדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הישראלי וכותב ביקורת ספרות במוסף "ספרות ותרבות" של עיתון ידיעות אחרונות. בעבר הייתי מבקר הקולנוע של עיתון "מקור ראשון", מבקר המוזיקה של עיתון "מעריב", אחד מעורכי כתב העת לשירה "משיב הרוח" (ושל עוד כמה ספרים, אנתולוגיות ופסטיבלים), כתבתי נאומים לנשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, אצרתי כמה תערוכות, בין היתר למארק ינאי, ג'ואל קנטור, רוני סומק, שרה אייל ואנטולי קפלן.

הבלוג היה פעיל מאפריל 2010 ועד אפריל 2015 והורכב בעיקרו מחומרים שפורסמו קודם בדפוס.

השם "(שיר) תת מודע זמני" מאת מאיר אריאל, והתמונה שבראשי העמודים היא פרט מתוך ציור של אביגדור אריכא.

להצעות מעניינות אפשר לפנות לקנלר ייצוג אמנים.