על אודות

(צילום: תומר אפלבאום, עיתון "הארץ")

עמיחי חסון (יליד 87', רמת גן) נשוי למרים, אבא של נהוראי, איתי ועלמא. עובד היום כמנהל אמנותי בבית אבי חי בירושלים.

למדתי תורה בישיבת ההסדר בעתניאל וקולנוע בבית הספר "סם שפיגל" לקולנוע וטלוויזיה בירושלים. פרסמתי שלושה ספרי שירה:  "מדבר עם הבית" (עורך: דוד וינפלד, הוצאת "אבן חושן" ו"קסת", 2015. מזוכי פרס שרת התרבות למשוררים בראשית דרכם לשנת התשע"ה) ו-"בלי מה" (עורכת: ליאת קפלן, סדרת "כבר" לשירה, הוצאת "מוסד ביאליק", 2018, הספר זכה בפרס השירה העברית על שם ד"ר גרדנר סימון מטעם רעיית הנשיא) ו"שירים על סף" (עורכת: ליאת קפלן, סדרת "כבר" לשירה, הוצאת "מוסד ביאליק", 2022) . ביימתי כמה סרטים קצרים (תיעודים ועלילתיים) ואת הסרט התיעודי "ישורון: 6 פרקי אבות" על המשורר אבות ישורון (במסגרת מיזם "העברים" ו"כאן 11", הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל דוקאביב 2018), מאז 2016 אני אוצר את הגלריה לאומנות בבית אבי חי ומדי יום שישי אני משדר עם יאיר אסולין את "התבודדות" ברדיו "כאן תרבות" של תאגיד השידור הישראלי. בעבר כתבתי בעיתונים, הייתי מבקר הקולנוע של עיתון "מקור ראשון", מבקר המוזיקה של עיתון "מעריב", עורך כתב העת לשירה "משיב הרוח" (ושל עוד כמה ספרים, אנתולוגיות ופסטיבלים), כתבתי נאומים לנשיא המדינה ראובן רובי ריבלין, תסריטאים לסדרות "כיפת ברזל" (קשת 12) ו"המנצח" (yes), הייתי עמית במכון מנדל למנהיגות ובמכון ון ליר, אצרתי כמה תערוכות ולימדתי תסריטאות בבית הספר הגבוה לאמנויות המילה.

הבלוג היה פעיל מאפריל 2010 ועד אפריל 2015 והורכב בעיקרו מחומרים שפורסמו קודם בדפוס.

השם "(שיר) תת מודע זמני" מאת מאיר אריאל, והתמונה שבראשי העמודים היא פרט מתוך ציור של אביגדור אריכא.

להצעות מעניינות אפשר לפנות לקנלר ייצוג אמנים.