מחשבות שמחוץ לתמונה: על האלבום החדש של עמיר בניון ויהודה מסס

"מחשבות": עמיר בניון ויהודה מסס ('נבל העשור' / 'ארמה')

  • פורסם במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון' , 11/06/2010 במדור 'צליל ביקורתי'

בערב יום הזיכרון האחרון הוציא עמיר בניון את השיר 'אני אחיך', מין תגובה רגשית ולאומית לאירועי הזמן האחרון.
'הוציא' הוא ביטוי עדין. נכון יותר לכתוב שבניון זרק בקבוק מולוטוב דליק במיוחד אל מרכז העצבים של החברה הישראלית, ויצר בתוך דקות שריפת ענק תקשורתית (ווירטואלית) שיצאה מכל פרופורציה הגיונית. השיר הזה הסיט את העניין מ'מחשבות', הדיסק החדש שהוציא בניון עם יהודה מסס כמה ימים קודם לכן. לא מדובר בתעלול קידום מכירות: 'אני אחיך' כלל לא נכלל בדיסק, והאמת היא שלמעשה הזה לא היה כל הגיון שיווקי (כמו שהוכיחו תגובות הנגד הרבות). 'אני אחיך' יצא מהבטן, מין בוקס אינסטינקטיבי של אדם שלוקח את המציאות ברגישות.
מי שעוקב אחרי הקריירה של בניון יודע שזה מעשה בניוני טיפוסי – בניון הוא המאתגר הגדול של המוזיקה הישראלית הן מבחינה מוזיקאלית והן מבחינה רעיונית. הוא עושה מה שבא לו. יש בזה משהו מרענן מול ההתנהלות היחצני"ת, המתלקקת וחפת הטעויות שמאפיינת זמרים בסדר הגודל שלו. למרבה הצער הקרקס שנוצר בעקבות השיר הבינוני הזה תפס את כל החשודים המיידים בעמדותיהם הצפויות – הנעלבים נעלבו, השמחים לאד שמחו, והדיון נהיה עייף שנייה אחרי שהחל. היה משעשע לראות את היו-טרן שעשו מי שהמליכו אותו רק לפני כמה חודשים לתקווה הגדולה; בניון הפך מכוכב שערי מוספי -שבוע המפרגנים לפרסונה נון גרטה. 'אני אחיך' תפס את כל הכותרות, והאלבום שיצא עם מסס נדחק מהתודעה כאילו לא יצא מעולם.
חבל, דווקא אלבום יפה 'מחשבות'.

בניגוד לבניון שנדמה שאין צורך להציג, יהודה מסס הוא יוצר אלמוני יחסית. למרות שזהו אלבומו השלישי (קדמו לו 'מזרב' שיצר עם אהוד מנור ו'אמת פשוטה') ועל אף שהוא כותב מבוקש בצד האיכותי יותר של המוזיקה המזרחית (שלומי שבת, שמעון בוסקילה ואחרים) הוא לא זכה לפריצה הגדולה. בניון ומסס נפגשו לפני כמה שנים כשעבדו באותו אולפן, בנפרד, ונחשפו אחד למוזיקה של השני. ההחלטה להוציא אלבום משותף יצרה עשרה שירים ששניהם כתבו והלחינו (מלבד השיר "אהלן וסהלן" שכתב המוזיקאי היהודי-אלג'ירי הגדול מוריס אל מדיוני), השירים נעטפו בהפקתו המוזיקלית המלוטשת של שמוליק דניאל, ויצרו עסקה רווחית לשני הצדדים.
הדבר הבולט ביותר בשמיעה ראשונה הוא המפגש הווקאלי בין הקול הגבוה, הלא נגמר והבלתי נתפס של בניון לחספוס הנמוך של מסס. המפגש הזה יוצר הרמוניות מפתיעות ומשלימות. בניון מלווה את קולו של מסס כהד שומר, וביחד הם ממלאים נפח דיאלוגי מעניין. בראיונות שקדמו ליציאת האלבום אמרו השניים שהשירים הללו לא יכלו לבוא אלא באלבום משותף. אצל בניון הדבר ניכר במרחב הסגנונות שאינם מופיעים אצלו בדרך כלל: ממקצבים לטיניים ('המנגינה הזאת') ועד רוק ('גג העולם') שמצטרפים לרפרטואר הקבוע של בלדות מזרחיות ושירי נשמה.
טקסטואלית אין כאן הפתעות: קסמם של המילים נמצא בפשטותם, בחוסר יומרתם, בכנות שנובעת מהם. הנושאים נעים בין אמונה, רומנטיקה, שיר לאמא והנושא שמעסיק את בניון באובססיביות (לפחות מאז האלבום 'הכל עד לכאן', 2006): גאווה, תהילה והדרך לצאת מהם. הנושא מקבל את מקומו ב'גג העולם': "אין ספק בכלל שעל גג העולם הכל נראה בטוח מושלם / לא יורדים משם אפשר רק לצנוח […] כמה שניות לוקח ליפול, אל תוך הים הכחול / לאבד את הכל, להתעורר על החול".

שני השירים הטובים באלבום הם 'מחשבות' הפותח ו'מילים ברוח' הסוגר – שני שירים מדויקים, עדינים, שמוציאים את המיטב מהשילוב המשותף. בעיני, החיסרון העיקרי נמצא בהעדר העוצמה הביניונית, אותה עוצמה חסרת מעצורים, שנדמה שהתעדנה באלבום הזה. 'מחשבות' הוא אלבום מרוסן, נעים ומתקשר, אך נדמה שמעיז פחות מקודמיו להגיע לשיאים.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות במייל

הצטרפו אל 209 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון

עמודים

Follow me on Twitter


%d בלוגרים אהבו את זה: