תהלים ליום שרבי

[התפרסם במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון' 23/07/2010]

"מבחינתי תהילים הוא ספר עלום" אומר ברוך ברנר סולן 'אנסמבל תהילים' "אנחנו אולי רגילים אליו בתפילה אבל אנחנו לא באמת שמים לב אליו כשיר מבחינת התוכן. אנשים 'אומרים תהילים' כדבר רגיל, אבל לא תמיד מבינים שהשירה הזאת נכתבה על ידי אדם שמסתובב בעולם וקורים לו דברים רבים, הוא חיי את חייו בעוצמה, ומהמקום הזה הוא כותב את שירו. לכן אני אומר בהופעות שספר תהילים קרוב יותר לשירה מודרנית מאשר ליהודה הלוי. זו שירה שנובעת מתוך שבר, מהתהלכות במדבריות. בניגוד לשירת ימי הביניים המחורזת והמוגדרת, בתהילים נורא קשה להבין מה הזאנ'ר". ברנר, איש תיאטרון ושחקן ('ברוריה'), הוא הסולן והמנחה של 'אנסמבל תהילים', הרכב נגנים שהוקם ב-2009, וחברים בו הגיטריסט רועי רז (מנהיג אנסמבל הג'אז האתני 'קדמה ימה'), הצ'לן יובל מסנר ('טאטו' 'כרמלה גרוס ואגנר' ופרויקטים רבים של ערן צור), הקונטרבסיסט גלעד אפרת ואמן כלי ההקשה אורן פריד. אל המוזיקה שהם מפיקים מצטרף ברנר שמגיש את המזמורים. אני כותב 'מגיש' כי יש כאן יותר משירה פשוטה. יש לברנר קול דרמטי, ויכולת למלא את המילים ולקחת אותם אל מחוזות חדשים בו הם נוכחים יותר. המופע עלה לראשונה 'בבית אביחי' לפני כשנה מאז הוא רץ מפעם לפעם. בשבוע הבאה (ה-26 ביולי) הם יופיעו בבית גוברין במסגרת פסטיבל התנ"ך. בהופעה הם ישירו אחד עשר מזמורים מתוך ספר תהילים שהלחנתם התחלקה בין החברים. אחד עשר מזמורים, זאת אומרת אחד עשר מצבי רוח שונים: מפליאה מהטבע והעולם ועד מאבקי הנפש המתעתעים של המאמין. וכמו המילים כך המנגינה – יש כאן השפעות של מוזיקה קלאסית, ג'אז, רוק ומוזיקה אתנית. "מבחינתי הייחודיות של ההרכב היא שמדובר באסטטיקה של הרכב אקוסטי", אומר רועי רז "למרות השפעות של הרוק, הכלים הם אקוסטיים וכך נוצר משהו שמתכתב עם הצליל הקדום".

נראה שיש שתי קונספציות מובילות בהלחנת מזמורי תהילים: הראשונה היא למעשה חיתוך פסוק או מקבץ פסוקים משמעותיים לכדי מבנה מקובל של בית ופזמון חוזר. רוב ההלחנה הפופולארית עובדת בשיטה הזאת, וכך נוצרים סלוגנים קליטים ויפים אך גם מפוספסים מבחינת ההקשר והרוחב שהולכים לאיבוד. הדרך השנייה היא אותו דקלום (לרוב מסולסל או מקושט) שמושר בבית הכנסת כחלק מהתפילה, מקצב אחיד שאמנם מנגינה בו, אך לעתים אין קשר בינה לבין המילים. 'אנסמבל תהילים' מבקשים ללכת בדרך השלישית: לקחת את המזמור כולו – על חלקיו הפוטוגניים יותר ופחות – ולהגיש אותו כשיר אחד, רגיש לניואנסים ונכון להקשיב למילים ולהתאים אותו עם המוזיקה. "אנחנו מנסים לקחת כל אחד מהמזמורים ולעשות עבודה עם המבנה הייחודי שלו כשיר" אומר רז "המוזיקה בעיקרה שואפת להרחיב את המזמור, לחבר אל העומקים שבו, ולכן זה לא רק פזמון חוזר, אלא צלילה לגילוי תעצומת הנפש, המטרה היא להרכיב משהו שיכול לסחוף".

אחד הדברים הבולטים בהאזנה ללחנים של ההרכב הוא אי השקט שמבעבע מתחת למנגינות. על אף המלודיות היפות והביצוע הנקי, משהו בתוצאה הסופית מסרב לקבל את המקום הנעים אליו הולכים בדרך כלל מלחיני שירי הקודש. הביצוע של 'אנסמבל תהילים' נשאר נאמן לחיפוש, לעתים מתפרץ בפאתוס הראוי למילים הגדלות, לעתים מתעדן בקשב. "רוב הפיוטים הם תפילות של גלות, אבל תהילים שונה מהם משום שהוא לא ספר של גלות הארץ אלא יותר של גלות פנימית, גלות הנפש" מסביר ברנר "בעיני זה קשור לדמות של דוד המלך – בלי להיכנס לשאלה מי הוא מחבר המזמורים, אני מתבונן בדוד כארכיטיפ – הדמות של דוד היא לא דמות רגילה. הוא אומנם 'הרגל הרביעית' אבל זו רגל שנופלת הרבה פעמים, לצד העוצמה יש בה חולשה, ובעיני זה חלק מהפיתוי שלי לגעת בתהילים". הם מקווים ליצור אנסמבל קבוע שימשיך את העבודה. יש 150 מזמורים בתהלים, ככה שנראה שהפרויקט יהיה לטווח ארוך.

מודעות פרסומת

0 Responses to “תהלים ליום שרבי”



  1. להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות במייל

הצטרפו אל 211 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון

עמודים

Follow me on Twitter


%d בלוגרים אהבו את זה: