גוספל בבית הכנסת (נשמה קרליבך ומקהלת הכנסייה הבפטיסטית השחורה)

    (התפרסם במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון' ‏18/02/2011 תחת השם: "קרליבך והכומר")

"Higher and Higher"
Neshama Carlebach & The Green Pastures Baptist Church Choir

הרב אברהם יהושע השל (2 מימין) ומרטין לותר קינג (4 מימין) בהפגנה הגדולה של התנועה לזכויות האזרח בסלמה, אלבמה, 1965.

הרב אברהם יהושע השל (2 מימין) ומרטין לותר קינג (4 מימין) בהפגנה הגדולה של התנועה לזכויות האזרח בסלמה, אלבמה, 1965.

מערכת היחסים בין יהודים לשחורים בארה"ב היא מערכת מורכבת, שנעה בין שותפת גורל לעוינות הדדית ולעתים אף גרוע מכך. בכל זאת, ברגע מסוים באמצע שנות השישים של המאה הקודמת התקיים שיתוף פעולה חשוב בין שתי הקהילות כחלק מהמאבק השחור למען שוויון זכויות.
התמונה המפורסמת ביותר מההפגנה הגדולה של התנועה לזכויות האזרח בסלמה (אלבמה, 1965) מראה את אחד מגדולי מנהיגיה הרוחניים של יהדות ארה"ב, אברהם יהושע השל, צועד בראש עם מרטין לותר קינג. תמונת הרב היהודי והכומר הבפטיסטי ההולכים שלובי ידיים ומקושטים בשרשראות פרחים הונצחה לתוך רגע אחד הקשוב לרצון ה' ולשעת המבחן של המציאות. השל אמר לאחר ההפגנה שחש כי רגליו הצועדות "מתפללות". אלמלא נרצח כמה ימים לפני חג הפסח של 1968, היה מסב קינג בשולחן ליל הסדר של השל.
יחד עם השל, ובחוגים מעט שונים, התפרסם באותם שנים גם ר' שלמה קרליבך. כמו השל, גם קרליבך חתר אל דרכים חדשות ובלתי אמצעיות אל הא-לוהים, וכמו השל הוא הפנה את מבטו הטוב גם אל אלה שאינם נמנים עם העם היהודי (סיפורים יפים בנושא אפשר למצוא אצל תלמידיו ובספרה של יוטא הלברשטאם-מנדלבאום "הרבי מקרן הרחוב"). נשמה קרליבך – תמיד הבת של ר' שלמה – הוציאה לאחרונה את אלבומה השביעי במספר (האלבום התפרסם בצפון אמריקה לפני כשנה ורק עכשיו מופץ בשוק הישראלי). כמו באלבומיה הקודמים, מאז החלה את הקריירה המוסיקלית שלה בגיל 15, היא ממשיכה לבצע גרסאות חדשות למאות השירים שהותיר אחריו אביה. אך בניגוד לאלבומים הקודמים, ב"Higher and Higher" היא מעִזה ליצור דבר חדש – שיש בו המשך ישיר למסורת הרעיונית של ר' שלמה – ואף מצליחה לחזור אל אותו שילוב ידיים יהודי-נוצרי-שחור משנות השישים.

קרליבך משתפת כאן פעולה עם הכומר רוג'ר האמבריק ומקהלת "Green Pastures" של הכנסייה הבפטיסטית השחורה. המבנה של הכנסייה במזרח הברונקס (צפונית למנהטן) היה בעברו בית כנסת שהוקם על ידי מהגרים יהודים וננטש עם הזמן ועם שינויי האוכלוסייה. בין הכנסייה ובין הרב אבי וייס נוצר קשר, והוא מזמין אותם בשנים האחרונות לבית הכנסת שלו שבשכונת ריברדייל (גם היא בברונקס) לשיר בכל "יום מרטין לותר קינג" – החג הלאומי האמריקני המציין את יום הולדתו של קינג. מתוך ההופעות הללו נוצרה היכרות בין המקהלה ובין קרליבך והדברים הבשילו להקלטת אלבום משותף.
כשלעצמו, הרעיון של מקהלת גוספל בבית הכנסת כבר נוסה כמה פעמים, בעיקר כהלצה קומית (למשל בסרטו של אדוארד נורטון "לשמור אמונים"). אבל האלבום המשותף של קרליבך והבפטיסטים חף מהומור, וגם מצליח לברוח (רוב הזמן) מתחושת הגימיק.
הוא נפתח במקהלה השרה את "אשא עיני" באנגלית. המבטא וצורת ההגשה המאפיינים את ה-Southern gospel לא מאפשרים לטעות. אחר כך מגיחה נשמה קרליבך ומפתחת דיאלוג בין שירת הסולו שלה למקהלה על פי הכללים הקבועים של הגוספל: נשים שחורות גדולות גוף וקול עולות לעוצמות רגשניות ברקע. קרליבך משתמשת נכון בווקאליות של המקהלה ובמשחקי הקולות שנוצרים ביניהם. "אשא עיני" כמו גם "כי בא מועד" שמגיע לקראת סוף האלבום נשמעים טבעיים מאוד לצורת ההגשה הזאת.
ב"הנה אל ישועתי" קרליבך לוקחת את גרסת ההבדלה המפורסמת של אביה ומצרפת לה מקצב אפריקני מלווה. זה שיר שכמעט אפשר לראות; מחול אש מלווה בנהמות שבטים וכליזמרים המתערבבים יחד להוציא את השבת. מין שילוב של הניגונים ב"קרליבך שול" באפר ווסט סייד ושל במות ברודווי המציגות את "מלך האריות" כמה רחובות מתחת במיד-טאון מנהטן.
שיר הנושא של האלבום ""Higher & Higher נשמע כמו רגע השיא במופעי ההתרמה הגרנדיוזיים שמפיקים מוסיקאים אחרי אסונות טבע באצטדיונים גדולים. קולות שונים שרים שורות בודדות בתור ארוך )קול גבוה ואז נמוך וכו'), הפזמון מגובה במקהלה, עד שהשיר מתפוצץ בקתרזיס אימתני. יש לזה עוצמה, אבל נדמה שזו עוצמה של קיטש. אולי נכון היה לאזן את השיר למקום רגשני פחות ומדויק יותר.

ר' שלמה ונשמה קרליבך

ר' שלמה ונשמה קרליבך

בניגוד גמור לאביה שהפך את הרשלנות ההפקתית לאחד מסימני ההיכר שלו, נשמה מקפידה על הפקה ברמה גבוהה. העיבודים מוקפדים מאוד, האיכות של המקהלה הגדולה ניכרת, וגם קולה שלה בעל נוכחות טובה.
אבל האמת היא שהקסם של ר' שלמה לא היה קסם מוסיקאלי בלעדי. המוסיקה הייתה אמצעי שבו השתמש היהודי המיוחד הזה לאסוף נפשות ולצרף אותן, אבל כשלעצמה היא לא תמיד עמדה. נדמה לי שמתוך ההבנה הזאת רוב האמנים שמנגנים קרליבך (משלמה כ"ץ וחיים דוד סרצ'יק ועד הביצועים של אהוד בנאי) נצמדים פחות או יותר אל גבולות הגזרה שהתווה ר' שלמה: ביצועים מינימליסטים, לרוב מבוססי גיטרה, מעובדים בפשטות ומלאי עוצמה ספונטנית.
נשמה קרליבך, בדומה ללהקת "המושב" (Moshav Band""), מנסה באלבום הזה לקחת את השירים של אביה אל מקומות מוסיקליים חדשים. רוב השירים אכן עומדים באתגר הזה ומצלחים לרענן את המוכר, מעטים מהם (כמו "ושמרו" ו"הוא אלוקינו") יפים כשלעצמם אך אינם מחדשים דבר. בנוסף, מצורפת לאלבום רצועת בונוס בשם Back to You"", שהוא מין ניסיון מוצלח ליצור שיר מיינסטרים רגיל, אבל אכן אין כאן מקומו.
מי שיחפש סיבות דתיות לפסול את האלבום הזה ימצא אותן בקלות: משירת הנשים ועד שיתוף הפעולה עם נוצרים (אגב כך, כדאי לקרוא את הראיונות המעניינים של אלחנן ניר ויואב שורק שהתפרסמו בנושא במוסף 'שבת' לפני שבועיים). מי שיחליט לשמוע אותו יקבל אלבום מפתיע ולא רע בכלל.

מודעות פרסומת

4 Responses to “גוספל בבית הכנסת (נשמה קרליבך ומקהלת הכנסייה הבפטיסטית השחורה)”


  1. 1 ברכה רוזן 19/02/2011 בשעה 22:25

    מי זה הרב אבי וייס הוא אורתודוקסי?

  2. 2 ניצה גדיש 19/02/2011 בשעה 22:59

    תודה. ריגשת אותי מאוד והעלית זכרונות. ראיתי את נשומע/נשמה – כשהיתה ילדה. אהבנו מאד את אביה. כבדתי את דרכו-כאמן נשמה-לדובב את עצמו בשיח עם בוראו. תודה ילד. משמח אותי לדעת שיש המעריכים את דרכו באמונה.

  3. 3 מוש 20/02/2011 בשעה 11:56

    אני לא מבין גדול בסיפורי קרליבך. אבל נראה לי, שגם במושלמות הקיטשית ההוליוודית שבה רבי שלמה מתואר בקרן הרחוב, הוא לא מגיע לשיתוף פעולה כזה עם אהוביו. למרות שאהבה אמורה להסתדר גם כרגש חד צדדי אבל רבי לשמה לא מנצל את זה ותמיד משמר את הדו צדדיות, גם בסיפורים הכי קרובים שלו הוא לא הפר מעולם את האיזון היהודי הייחודי ואת הנקודה העצמאית והלא מזדקקת. נשמה הלכה צעד אחד רחוק מידי בשיתוף הפעולה הזאת. כל העניין הדתי היהודי שרבי שלמה הקפיד עליו, וברור שההלכתי (למעט חיבוקים פה ושם) התמוסס ונעלם ונאבד. אותה הפקה מוקפדת וקיטשית שמחטיאה, לדעתי, את כל עינינו של מה שהיתה המוזיקה של קרליבך, מתגשמת גם בעצם שיתוף הפעולה הזה. חבל על נשמה על מה שהייתה יכולה להיות.

  4. 4 amichai chasson עמיחי חסון 21/02/2011 בשעה 13:50

    ברכה – הרב אבי וייס הוא "Open Orthodox", בויקיפדיה: http://en.wikipedia.org/wiki/Avi_Weiss

    ניצה – תודה, כרגיל (:

    מוש- יש סיפורים לכאן ולכאן, אבל נדמה לי שאתה צודק שזה צעד אחד רחוק מר' שלמה


כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s




להרשם לבלוג ולקבל עדכונים על רשומות במייל

הצטרפו אל 209 שכבר עוקבים אחריו

ארכיון

עמודים

Follow me on Twitter


%d בלוגרים אהבו את זה: